דירה בת 20 שנה דורשת יישור קו: החלפת צנרת (שלא תתפוצץ בחורף), שדרוג תשתיות חשמל, וחידוש מטבח ומקלחות.

• העלות הממוצעת? כ-250,000 ₪ (במינימום).

• הבעיה: את הכסף הזה הבנק לא נותן לכם בתנאי "משכנתא לדיור" (הזולה), אלא בריבית של "הלוואה לכל מטרה" שהיא גבוהה בהרבה.

• התוצאה: ה"חיסכון" של ה-200 אלף במחיר הדירה נמחק לגמרי על ידי עלויות הריבית המטורפות על השיפוץ.

כשאתם באים לבנק עם חוזה של דירה חדשה מפורטל DIGG, הבנק יודע בדיוק מה הערך שלה והשמאות תואמת למחיר. בדילמה של דירה מקבלן או יד שנייה, הבנקים חשדנים יותר כלפי הישן. השמאי עלול להעריך את הדירה הישנה בפחות ממה שסיכמתם עם המוכר. המשמעות: תצטרכו להביא הרבה יותר הון עצמי מהבית ("כסף חי") כדי לסגור את הפער. דווקא עכשיו, עם ריבית פריים של 5.75%, אתם רוצים את המימון המקסימלי מהבנק – ואת זה מקבלים בעיקר בחדש.

אנחנו חיים בישראל. דירה בלי ממ"ד ובלי חניה בטאבו היא דירה שערכה נשחק ביחס לשוק. כשתרצו למכור בעוד 10 שנים, הפער בין דירה עם ממ"ד לדירה בלי ממ"ד יהיה תהומי.

• לקנות ישן היום: זה להמר נגד השוק (הביקוש לדירות בלי מיגון יורד).

• לקנות חדש: זה להצמיד את הכסף שלכם לסטנדרט העתידי והבטוח.